– מחשבות אחרי הזכייה באירוויזיון –

הלילה הזה היה לילה מיוחד. בזמן הביצוע של נטע שמעתי צהלות מבתי השכנים, כשנטע גרפה עוד דוז פואה שמעתי מחיאות כפיים. וכשישראל הוכרזה כזוכה באירויזיון כבר שמעתי צעקות שמחה.
ולמה זה כל כך מיוחד? כי אני תושב נצרת.
זכייתה של נטע ברזילי היא אירוע חשוב ומאחד. גם עבורנו, המגזר הערבי בישראל.

כשנטע שרה שיר עם מסר של קבלת השונה היא בעצם מדברת גם אלינו ערביי ישראל. מיעוט מוסלמי ונוצרי במדינה יהודית. מיעוט לא כל כך קטן- 20% מהמדינה. מיעוט שעד עכשיו מופעל כמו בובה על חוט של חברי כנסת המייצגים אותו ובעצם רק מנצלים אותו. אנחנו הצעצועים שלהם, נותנים להם כח רב בקלפי ולבסוף לא מקבלים כלום בחזרה. הם משתמשים בכוחם כדי לפלג ולסכסך. האינטרסים שלהם קודמים. במקום לדאוג לבעיות האמיתיות בחברה שלנו, הם דואגים למה שקורה בחוץ. במקום לחבר בינינו לחברה הישראלית הם מגדילים את הקרע.
אבל תקשיבו לנטע,היא מדברת גם אלינו.
השוויון מגיע לנו, אנחנו גם בני אדם. אנחנו גם חיים כאן במדינה. יש בינינו המון שוני, אין איך להתחמק מזה. אבל זה לא משנה. אנחנו צריכים ללמוד לחיות יחד עם כל השוני ובגללו.
הזכייה בתאריך כה מיוחד, יום ירושלים. יום חגה של העיר שהיא מודל לאיחוד של כל הדתות. עיר שמאגדת בתוכה היסטוריה ותרבויות. עיר של קודש וחול. עיר שהיא סמל לשלום, להכלה, לקבלת האחר. וכמו ירושלים הגיע הזמן שגם אנחנו נקבל את האחר, שנחיה כאן יחד, מאוחדים, מקבלים זה את זה. גם אם לא מסכימים על הכל. בסבלנות וסובלנות. מתייחסים אחד לשני כבן אדם לפני כל מאפיין זהות אחר.

זה תלוי בנו, זה בידיים שלנו. הגיע הזמן שלא נהיה צעצועים של אף אחד. תודה נטע על שיעור חשוב מאוד לכולנו.

אתם שומעים את קריאות התרנגול? זו קריאת השכמה. הגיע הזמן לשינוי.

להשאיר תגובה

הזינו את פרטיכם בטופס, או לחצו על אחד מהאייקונים כדי להשתמש בחשבון קיים:

הלוגו של WordPress.com

אתה מגיב באמצעות חשבון WordPress.com שלך. לצאת מהמערכת /  לשנות )

תמונת גוגל

אתה מגיב באמצעות חשבון Google שלך. לצאת מהמערכת /  לשנות )

תמונת Twitter

אתה מגיב באמצעות חשבון Twitter שלך. לצאת מהמערכת /  לשנות )

תמונת Facebook

אתה מגיב באמצעות חשבון Facebook שלך. לצאת מהמערכת /  לשנות )

מתחבר ל-%s