רוצים נציגים בכנסת, אבל לא בהכרח ברשימה נפרדת
יוסף חדאד, מנכ"ל העמותה בטור דעה שפורסם בגלובס:
רוצים נציגים בכנסת, אבל לא בהכרח ברשימה נפרדת
מערכת הבחירות הנוכחית היא ללא ספק ההצגה הכי טובה בארץ. העלילה מפתיעה ולא צפויה, השחקנים הראשיים לא מאכזבים, והתפאורה עממית.
אבל למרות הכל, חלק של חמישית מהקהל צופה בנעשה בחוסר עניין ואדישות, משום שהוא לא מתחבר לאף אחת מהדמויות על הבמה.
ערביי ישראל מהווים 20% מתושבי המדינה, אבל כרגע הבחירה הנפוצה במערכת הבחירות הנוכחית היא להתעלם מהם על אף שמדובר בפוטנציאל קולות משמעותי שביכולתו להוות משקל מכריע בבחירות.
באופן טבעי נוטים להתייחס לציבור הערבי כולו כמזוהה עם הרשימה המשותפת, אך לא לוקחים בחשבון שרבים בקרבנו מאסו באיימן עודה וחבריו, ומעוניינים בשינוי.
הרשימה המשותפת נחלה כישלון חרוץ בייצוג ציבור בוחריה למרות האמון הרב שזכו לו לפני 4 שנים. בזמן שחבריה עסקו בהסתה, בפילוג ובענייני חוץ הם הזניחו את הציבור הערבי שנותר לטבוע בבעיות החברתיות הפנימיות בו ולהתמודד עם מצב סוציו-אקונומי קשה.
בחברה הערבית ישנה תחושת התעוררות ורצון אמתי לחיי דו קיום ושותפות במדינה. הנושאים שמעסיקים אותנו יותר מכל הם פנים-חברתיים, צמצום פערים, קידום תעסוקה, טיפול באלימות ופשיעה, והתקדמות לעתיד של הזדמנויות במדינה.
אך המפלגות בזירה לא מתייחסות לקול הערבי כרלוונטי עבורן, ולא משכילות לשמש כאלטרנטיבה עבורו.
רשימות שמציגות עצמן ככאלו שחרטו על דגלן את הנושא החברתי-כלכלי חייבות לתת ביטוי גם לסוגיית ערביי ישראל ולפעול עבור אותו קול שפוי במגזר שמעוניין בהשתלבות בחברה הישראלית.
בימים בהם רשימות מורכבות חשוב שהמגזר שלנו יילקח בחשבון. הציבור הערבי שבע מהבטחות של פוליטיקאים, ורוצה מקום וביטוי של נציגים מתוכו שבאמת ידאגו לאינטרסים שלנו, יילחמו עבורנו מבפנים, ויהיה ניתן להאמין להם. ישנם נשים וגברים רבים בחברה הערבית שמתאימים וביכולתם לייצג את הציבור הערבי בצורה ראויה מתוך עשייה ציבורית.
גם בעידן שאחרי חנין זועבי וג'מאל זחאלקה, הרשימה המשותפת לא תשנה את עורה, תמשיך לעורר פרובוקציות ולעשות שם רע לציבור שלנו כולו, אך מולם חשוב להעמיד בכנסת נציגים ערבים שיראו את הצד השני, ושבאמת ישרתו את החברה הערבית.
זה הזמן של הרשימות להצטייד בשחקני חיזוק מהמגזר הערבי וליצור חיבור בין מגזרי. כי במצב הנתון- מה נשאר לנו לעשות חוץ מלצפות מהצד בנעשה, לדעת שמה שהיה הוא שיהיה, ולא להתערב באיך היהודים מחלקים את הקולות שלהם.
ביחד - עֲרֵבִים זה לזה 