ביחד – עֲרֵבִים זה לזה

אני חלק מהרוב השפוי בקרב המגזר הערבי בישראל. להיות שפוי זה לרצות להיות חלק מהמדינה, חלק בלתי נפרד מהחברה הישראלית. להיות שפוי זה להגיד חלאס למצב החברתי בו מצוי המגזר. להיות שפוי זה לרצות לחיות בכבוד, בשלום ואהבה. להיות שפוי זה להתנער מהקיצוניות ובעיקר להתנער מהייצוג השלילי של המגזר הערבי ע"י חברי הכנסת המייצגים אותנו. הרבה שואלים אותי איך יתכן

שוב הסתה, שוב פילוג, שוב שנאה! זה מה שקורה כרגע במגזר הערבי בהובלת חברי הרשימה המשותפת. והתסריט אותו תסריט: שוב הם צועקים, שוב עושים פרובוקציות, שוב משתמשים באלימות. שוב הם מתמקדים בענייני חוץ על חשבון ענייני פנים והפעם מכניסים את כל המגזר הערבי לסיפור. הם מנצלים אותנו ומשתמשים בכוחם כדי להפוך אותנו האזרחים תושבי ישראל לכלים במשחק שלהם. וזה עובד

קמתי בבוקר, הכנתי קפה, ופתחתי את העיתון. הכותרת בעמוד הראשי הייתה: "הממשלה החליטה: יושקעו משאבים ותקציבים גבוהים כדי לטפל בבעיות פנימיות בחברה הערבית". כשנסעתי לעבודה ברכב, במבזק החדשות הקריין אמר: "הוועדה המשותפת לצמצום פערים חברתיים במדינה מתכנסת בשעה זו כדי לדון בדרכים נוספות לאיחוי הקרע החברתי במדינה". בהפסקת הצהריים גלשתי באינטנרט ונתקלתי במיזם הידברות חדש בין יהודים לערבים. בערב הלכתי

חברי הרשימה המשותפת לא עושים כלום למען המגזר הערבי ועכשיו הנתונים נחשפים… אתמול נערך בכנסת דיון על מצב הילדים בעזה. הדיון בו כיכבו באופן לא מפתיע ח"כים מהרשימה המשותפת כמו איימן עודה וחנין זועבי, עורר ביקורת רבה במדינה כולל בציבור הערבי בארץ. ואנחנו תוהים מתי תערכו דיון על מצב הילדים בטייבה? בשפרעם? ברהט? חברי הרשימה המשותפת- מתי תתחילו להתסכל באמת

הלילה הזה היה לילה מיוחד. בזמן הביצוע של נטע שמעתי צהלות מבתי השכנים, כשנטע גרפה עוד דוז פואה שמעתי מחיאות כפיים. וכשישראל הוכרזה כזוכה באירויזיון כבר שמעתי צעקות שמחה. ולמה זה כל כך מיוחד? כי אני תושב נצרת. זכייתה של נטע ברזילי היא אירוע חשוב ומאחד. גם עבורנו, המגזר הערבי בישראל. כשנטע שרה שיר עם מסר של קבלת השונה היא