ביחד – עֲרֵבִים זה לזה

נגיף אחד הצליח לעשות מה שעשרות שנים ועשרות מנהיגים לא הצליחו: לגרום לערביי ישראל להשתלב ולהרגיש חלק אינטגרלי ממדינת ישראל.

מאמר של מנכ"ל העמותה יוסף חדאד שפורסם ב-TheMarker.

אנחנו עדיין בעיצומו של משבר הקורונה, ומי יודע כמה זמן הוא עוד יישאר איתנו, אך את ההשפעות וההשלכות שלו ניתן כבר לראות בתחומים רבים. העיקריים שבהם הם כמובן תחומי הבריאות והכלכלה, אך יש עוד תחום מרכזי שבו ניתן להבחין בשינוי שעורר הנגיף — התחום החברתי. נגיף הקורונה איחד בין המגזרים במדינה כחלק מהמאבק הלאומי מולו, גרם לחברה הערבית בישראל לתחושת שייכות למדינה, והוביל למשב רוח חדש בחברה הישראלית כולה, של שותפות גורל.

המגמה של קירבה בין המגזר הערבי למדינה התחילה עוד לפני הקורונה. מדד הפלורליזם ל–2020 שפורסם על ידי המכון למדיניות העם היהודי בחודש האחרון הציג את שינוי המגמה בזהות ערביי ישראל. 74% מקרב הנשאלים הגדירו עצמם כערבים ישראלים או כישראלים, בעוד רק 7% הגדירו עצמם פלסטינים. זאת בהשוואה לשנה הקודמת שבה 53% הגדירו עצמם כערבים ישראלים או כישראלים.

אך אין ספק כי מאז התפשטות נגיף הקורונה בישראל מרגישים ערביי ישראל יותר ויותר כחלק אינטגרלי מהמדינה. בערב יום העצמאות בשבוע החולף פירסם המכון הישראלי לדמוקרטיה סקר מיוחד מהימים האחרונים שבו נשאלה השאלה "באיזו מידה אתה מרגיש את עצמך כחלק ממדינת ישראל ובעיותיה?". בקרב הציבור הערבי התוצאות מראות כי 77% השיבו כי מרגישים כך במידה רבה מאוד או במידה רבה. התוצאות האלו גבוהות משמעותית מכל אלה של העשור האחרון, כאשר בשנים 2014–2019 נע שיעור ערביי ישראל שהשיבו כי הם חשים חלק מהמדינה ובעיותיה בין 35% ל–62%.

מקומם של ערביי ישראל לא נפקד מחזית הלחימה בקורונה. הם נמצאים בבתי החולים, במד"א, בעמותות ובארגונים שלוקחים חלק פעיל במאבק הלאומי. הם עובדים ומתנדבים לצד היהודים, מול נגיף שלא מבדיל בין דת או מוצא. יש לא מעט תמונות וסרטונים מהתקופה האחרונה שרצים ברשתות החברתיות ומעידים על שותפות שחוצה מגזרים, כמו אח ערבי בבית חולים שמסייע ליהודי קשיש חולה בקורונה להניח תפילין ומתנדבת ערביה מוסלמית עטוית חיג'אב במעון לניצולי שואה, שבמהלך צום הרמאדן מכינה על האש לדיירים המתגוררים במקום, לכבוד יום העצמאות.

על אף שהחברה הישראלית מורכבת מפסיפס כל כך גדול ומגוון, ולמרות לא מעט מחלוקות, מורכבויות ואתגרים שיש בינינו, כולנו בני אדם, כולנו ישראלים, וכולנו חיים כאן יחד ומתמודדים מול איום משותף וזקוקים זה לזה כדי ליצור חוסן חברתי־אזרחי. המומחים כבר התריעו שהקורונה מאוד מדבקת, אבל מתברר שיותר מכך: היא מסוגלת גם להדביק בין חלקי החברה הישראלית השונים.

נגיף הקורונה ככל הנראה יישאר עוד זמן רב. אך יש גם דבר אחד חיובי שלא ניתן להתעלם ממנו. נגיף אחד הצליח לעשות מה שעשרות שנים ועשרות מנהיגים לא הצליחו: לגרום לערביי ישראל להשתלב ולהרגיש חלק אינטגרלי ממדינת ישראל. על כולנו מוטלת האחריות לדאוג שהמצב הזה יימשך גם בימים שאחרי, שיגיעו מהר, אינשאללה.

https://www.themarker.com/amp/opinion/.premium-1.8837715?__twitter_impression=true