הדרוזים כמשל- ערביי ישראל צריכים לחשב מסלול מחדש

 

-מתוך טור שנכתב על ידי מנכ"ל העמותה ופורסם בIsrael Hayom ישראל היום
http://www.israelhayom.co.il/opinion/556739

בימים האחרונים סיקרו בתקשורת באופן מאוד בולט את מאות המפגינים הערבים ישראלים, עם דגלי פלשתין ברחובות ערים מעורבות בארץ. התמונות, יחד עם תגובות אישי ציבור במדינה, יצרו שיח מאוד שלילי ברשתות החברתיות מצד רבים באוכלוסייה כלפי המגזר הערבי.

החיבור בין המגזר הערבי לחברה הישראלית נראה רחוק מתמיד.

האם יש סיכוי לשינוי?

בואו ניקח את העדה הדרוזית כמקרה בוחן.

איך העדה הדרוזית הפכה להיות חלק בלתי נפרד מהחברה הישראלית? אם תשאלו כל אדם ברחוב התשובה היא פשוטה- הדרוזים מהווים דוגמא בתרומתם למדינה ובטחונה, אזרחות למופת, השקעה בקהילה ובחברה.

העדה הדרוזית מונה כ-140,000 איש. פחות מ-2% מאוכלוסיית המדינה. לעומתה האוכלוסייה הערבית בישראל(מוסלמים ונוצרים) מונים כ-20% מהמדינה.

אז איך הגענו למצב שעדה כזו קטנה השתלבה בחברה הישראלית לעומת קבוצה גדולה, חמישית מהמדינה?

זה מתחיל כבר מגיל חינוך. הדרוזים נחשבים לקהילה מובילה ומתקדמת בתחום החינוך, עם אחוז גבוה של מקבלי בגרות בישראל (תיכון בית ג'אן הוא מהמובילים הארץ). אחוז ההשכלה של נשים דרוזיות הוא מהגבוהים בארץ. אצל ערביי ישראל הפערים ברורים. לפי מדד הטיפוח של משרד החינוך (אוגוסט 2017): 61% מהתלמידים במגזר הערבי מוגדרים כחלשים. להשוואה במגזר היהודי רק 5% מוגדרים כך.

הדרוזים רוצים את ההשתלבות בחברה, רוצים להרגיש חלק, מנסים להשפיע על המציאות שלהם. בקואליציה יושבים שלושה חברי כנסת דרוזים ואחד מהם מכהן כשר. לעומת זאת אין אף חבר כנסת ערבי ישראלי בקואליציה. הח"כים הערביים יושבים בנוחות באופוזיציה, עסוקים בלחפש את הפילוג וההפרדה במקום לדאוג למגזר הערבי בארץ ולטפל בבעיותיו.

ומעל הכל כמובן יש את עניין התרומה. הדרוזים נחשבים למובילים בכל הקשור לעניין בטחון המדינה. אחוז גיוס גבוה, מאות דרוזים נפלו בקרבות, ועוד רבים זכו בצל"שים ועיטורים על תרומתם. רק לפני קצת פחות משנה נרצחו 2 שוטרים מהעדה הדרוזית בעודם מונעים פיגוע קשה במיוחד בהר הבית, ובימים שלאחר מכן בא לידי ביטוי הקשר העמוק בין העדה הדרוזית לחברה הישראלית כאשר ניתן היה לראות דגלים רבים של העדה הדרוזית ברשתות החברתיות, נציגי ציבור דיברו על הקשר העמוק בין העדה למדינה ואזרחים רבים מכל רחבי הארץ הגיעו להלוויות ולנחם את המשפחות.

אבל למרות הכל יש לא מעט דמיון בין החברה הדרוזית לשאר ערביי ישראל. החברה הדרוזית מקבלת יחס טוב ורצוי מהחברה הישראלית, אבל עדיין אין שוויון אמיתי. היישובים הדרוזים לא מקבלים תקציבים גבוהים, התשתיות בחלקם הגדול לקויות, ולא תמיד דרוזים יזכו לקבל הזדמנות שווה מבחינת תעסוקה.

ולמרות הדמיון, הדרוזים וערביי ישראל נמצאים במקומות כל כך שונים בחברה בגלל הבדל בתפיסה מחשבתית.

ערביי ישראל צריכים לחשב מסלול מחדש.

אפשר ללמוד הרבה מהדרוזים איך להתקרב לחברה הישראלית. זה תפקיד שלא נעשה ע"י אישי הציבור, ולכן צריך להגיע מהאזרחים מהמגזר. מהרוב השפוי. אותו רוב שהיום הוא שקט ומיואש. רוב שפשוט רוצה לקום בבוקר, ללכת לעבודה, לחזור הביתה ולגדל את הילדים.

אותו רוב צריך לקחת את היוזמה ולהוביל את המגזר קדימה. זה שינוי מחשבתי. להפסיק להישאר בעמדת המסכן ולקחת את האחריות על הגורל בידיים. להתאמץ ולהשקיע כדי להפוך לחלק מהחברה.

הדרכים לכך רבות. התנדבות לשירות לאומי תביא לידי ביטוי תרומה לחברה, לקהילה וגם למדינה. שינוי התוכן הנלמד בבתי ספר ששם כיום במרכז את הנרטיב הפלשתיני. דחיפת נציגים שבאמת ידאגו לחברה הערבית לעמדות כוח, כאלה שיעזו לשבת גם בממשלה אם צריך כדי לדאוג לצרכים של המגזר.

ולבסוף ללא ספק, תפקיד מפתח שייך גם למדינה. האחריות להשקיע משאבים ואמצעים כדי לקדם את החברה הערבית וגם הדרוזית בארץ. כי השינוי המתבקש הוא צורך הדדי. רק ככה נוכל להגיע לחיים טובים יותר במדינה.

להשאיר תגובה

הזינו את פרטיכם בטופס, או לחצו על אחד מהאייקונים כדי להשתמש בחשבון קיים:

הלוגו של WordPress.com

אתה מגיב באמצעות חשבון WordPress.com שלך. לצאת מהמערכת /  לשנות )

תמונת גוגל

אתה מגיב באמצעות חשבון Google שלך. לצאת מהמערכת /  לשנות )

תמונת Twitter

אתה מגיב באמצעות חשבון Twitter שלך. לצאת מהמערכת /  לשנות )

תמונת Facebook

אתה מגיב באמצעות חשבון Facebook שלך. לצאת מהמערכת /  לשנות )

מתחבר ל-%s