ביחד – עֲרֵבִים זה לזה

יש את הפסימיים. הם אומרים שזה לא יקרה לעולם, שאי אפשר למחוק שנים רבות של מחלוקות וסכסוכים, שאין פתרון. הם אומרים שרבים לפנינו ניסו ונכשלו. רבים התייאשו. אומרים שזה לא הזמן הנכון, שהקרע בינינו עמוק מתמיד, אומרים: תראו את ההפגנות של ערביי ישראל, את ההסתה הפרועה, הקריאות נגד המדינה וההזדהות עם עזה, איתם נחיה בשלום במדינה? אז נכון, הקרע חמור. המצב פה קשה במיוחד. אבל אני אופטימי, יודעים למה? כי אני מאמין.
"תמיד הכי חשוך לפני עלות השחר"- מכאן אנחנו צריכים לצמוח ולעלות. אנחנו חייבים להאמין, חייבים. מכירים את מרטין לותר קינג נכון? בתקופה שבה האפרו-אמריקנים חיו כעבדים בארה"ב, במצב חברתי של גזענות ואי שוויון, הוא האמין, הוא העז לחלום. "יש לי חלום שיום אחד תקום אומה זו ותגשים את משמעותה…שכל בני האדם נבראו שווים". תארו לכם שהוא לא היה מעז לחלום, שהוא לא היה מאמין, שהוא היה פסימי. מה היה קורה אז? המהפכות הכי גדולות בהיסטוריה מתחילות מחלומות. וחלומות מתגשמים עם אמונה, תעוזה ופעולות. אסור לתת לפסימיות להכשיל אותנו בדרך.

נשארו המתנגדים. הקבוצה הקשה ביותר. אלו שלא רוצים את החיבור משני הצדדים. לכאורה נראה שאין לנו סיכוי להגיע לאנשים מהקבוצה הזו. המצב הזה, כל החומות המפרידות בין ערביי ישראל ליהודים במדינה נובעות משנים של מחלוקות ואידיאולוגיות שונות. אנחנו הדור הצעיר לא בחר את המצב הזה, נולדנו למצב הזה, גדלנו לתוכו. אבל אתם באמת רוצים להשאיר לילדים שלנו ולדור הבא את המצב כך? להשאיר להם חברה חצויה ומשוסעת? לא בחרנו את המצב הזה, אבל אנחנו יכולים לתקן אותו. יש המון מחלוקות, נכון. וזה בסדר, כנראה שעל הרבה דברים לא נסכים לעולם. אבל זה לא אומר שאי אפשר לחיות כחברה אחת מאוחדת במדינה. מחלוקות גם יש בתוך החברה הערבית ובתוך החברה היהודית. מחלוקות יש בכל מקום בעולם. האתגר זה ללמוד לחיות יחד, ללמוד איך להתווכח.
זה אולי נראה רחוק ודמיוני, מדינה אחת עם חברה אחת. זה אולי נראה בלתי אפשרי אחרי שבשבעים שנות קיומה של המדינה אנחנו מכירים רק דבר אחד. אבל זה יקרה. כל צעד מקרב אותנו למטרה הזו. אז אל תהיו אדישים, אל תהיו פסימיים ואל תתנגדו. תצטרפו אלינו, תחבקו, תתמכו.

ביחד נגדל ונהיה כוח חזק. ביחד נעשה את הבלתי אפשרי. ביחד נחלום, נאמין, נעז ונפעל.
זה יקרה רק אם נהיה ביחד, ערבים זה לזה.

שיהיה לכולכם סופ"ש רגוע.